כרטיס אשראי חברתי חכם

הבעיה

המערכת מעבירה כסף לאנשים שזקוקים — קצבאות סעד, נכות, אזרחים ותיקים, נפגעים. הכוונה טובה. אבל כסף הוא כסף, ואין מנגנון שמבטיח שהוא משמש למה שנועד.

בחלק מהמקרים, הכסף הולך לאלכוהול, להימורים, או לפתרונות שלא משפרים את המצב. לא בגלל שאנשים רעים — אלא בגלל שהם פגיעים, והפיתוי גדול.

ולהורים — איך לתת לילד כסף בלי לפחד שהוא יבזבז על ג׳אנק וקריצות במקום אוכל ותחבורה?

חופש בחירה הוא חשוב. אבל כשאין מספיק לחיים, חופש הופך לרשת בטיחות חורית.

הפתרון

כרטיס אשראי חכם, שמוגבל מראש לקטגוריות מסוימות. אוכל בסיסי, חשבונות, תחבורה, תרופות. לא אלכוהול, לא טבק, לא הימורים, לא ג׳אנק.

המקבל מקבל כרטיס רגיל לכל דבר, נראה כמו כל אחד אחר. אין סטיגמה. אין הרגשה של נחיתות. הוא קונה במכולת, בבית מרקחת, נוסע באוטובוס. רק כשהוא מנסה להוציא במקום שמחוץ לקטגוריה — העסקה לא עוברת.

לקצבאות — המדינה או הארגון מטעין את הכרטיס. למשפחות — הורים טוענים אותו לילדים בנינוחות, יודעים שהכסף ילך למה שצריך.

למה הכבוד מרכזי

פתרונות קיימים, כמו שוברי מזון או רישומים מיוחדים, מסמנים את המשתמש כעני, כצרכן, כתלוי. פגיעה בכבוד היא חלק מהבעיה, לא הפתרון.

כרטיס אשראי רגיל למראה הוא הפתרון הנכון. ההגבלה קורית מאחורי הקלעים. המשתמש חי כמו כל אחד אחר.

למי זה מתאים

• קצבאות סעדהמוסד לביטוח לאומי, רשויות מקומיות, ארגוני סיוע — מבטיחים שהכסף שניתן יגיע לאן שצריך.
• ילדים ונוערהורים שרוצים לתת לילד אחריות וחופש, אבל בגבולות בריאים.
• קשישיםבני משפחה שעוזרים להורים מבוגרים, מבטיחים שהכסף ישמש לחיים בכבוד.
• שיקוםתהליכי שיקום מהתמכרות, בתי תמך, מסגרות שמבקשות לעזור בלי לסכן את ההתקדמות.